אפקט הקורונה: כיצד משפיע הווירוס על הכלכלה העולמית?

כותרות וירוס הקורונה מתחדשות בקצב מסחרר. כולנו מודעים להשלכה של הווירוס על חיי היום יום שלנו ומעודכנים במספרים ובאירועים בישראל ובעולם. לצד האפקט הבריאותי, לווירוס יש כמובן אפקט כלכלי רחב המסוקר באופן שוטף באמצעי התקשורת


באשר לכותרות הנוגעות להשפעה הכלכלית של וירוס הקורונה, ישנן מספר נקודות שחשוב לשים לב אליהן.

1. הגישה הסינית מול הגישה האמריקאית

ניתן לאפיין שתי גישות מרכזיות לטיפול בהתפשטות המגיפה. הראשונה, הגישה הסינית – הטלת סגר ועוצר כללי, שיתוק מוחלט של הכלכלה, כאשר בריאות הציבור היא מעל הכל. שיטה זו גובה כמובן מחיר כלכלי קיצוני בטווח הקצר, אולם נראה שהיא מוכיחה עצמה ואפילו משקפת יכולת התאוששות טובה מאוד מהאירוע. ההצלחה של הסינים להשתלט על קצב ההדבקה והיכולת המהירה לשוב לשגרה במדינה שנחשבת למוקד ההתפרצות הן אכן נקודת אור בסיפור.

מהצד השני, ישנה הגישה האמריקאית – אשר לא מטילה כלל הגבלות על התושבים והכל כדי לא ליצור פגיעה כלכלית. רק בחלוף הזמן נוכל לדעת בוודאות איזו שיטה עדיפה.

 

2. ממשל טראמפ תומך בשוק ההון

הממשל בארה"ב ממוקד מטרה, ולאור העובדה שזוהי שנת בחירות יש לטראמפ מוטיבציה גבוהה לסיים אותה עם שוק הון חזק. התכנית הכלכלית של טראמפ והתמריצים הכוללים הטבת מס למעסיקים והרחבה זמנית של ימי מחלה בתשלום – צפויים להמשיך לתמוך בשווקים לאורך זמן.

גם הבנק המרכזי בארה"ב נקט בצעד שנחשב אגרסיבי יחסית, והודיע על הורדת הריבית בשיעור של חצי אחוז. בהסתכלות רחבה יותר, מה שמאפיין בעשור האחרון את השווקים הפיננסיים הוא העובדה שמיעוט אלטרנטיבות השקעה יוצר פנייה לאפיקים עם רמת סיכוי-סיכון גבוהה יותר, כמו מניות. האירועים האחרונים מחזקים עוד יותר את הקושי וחוסר היכולת לתזמן את השוק. הורדת הריבית והתכנית הכלכלית של טראמפ רק מחזקים את ההערכה שלנו לכך, שכשסיפור הקורונה יתחיל לדעוך, משקיעים יפנו שוב ובעוצמה לעבר שוק המניות עקב צמצום נוסף של אלטרנטיבות ההשקעה.

3. ללמוד מהעבר

הקורונה היא אירוע כלכלי בעל השלכות משמעותיות, אירוע נדיר אשר מתרחש אחת להרבה שנים. חוסר הוודאות והעיסוק הבלתי פוסק בו מביא לפסימיות בקרב המשקיעים אשר באה לידי ביטוי בעצבנות בשווקים. ראשית, כדאי לזכור שהאנושות כבר התמודדה בעבר עם לא מעט אירועים בסדרי גודל דומים, כולל התפרצות של מגיפות שנראו מאיימות לא פחות מהקורונה: סארס, הפרה המשוגעת, שפעת העופות, שפעת החזירים, זיקה, אבולה ועוד. אף לא אחת מהמגפות הללו נתפסת כמאיימת על האנושות בימים אלו.

בנוסף, נציין, כי באירועים דרמטיים הרבה יותר, כמו מלחמות עולם, התקיימה חזרה לשגרה והתאוששות כלכלית, לכן, אין סיבה שזה לא יהיה המצב גם הפעם. ויותר מזה – מלחמות ואירועים דרמטיים אחרים בדרך כלל כוללים גם הרס וחורבן של מבנים ותשתיות, דבר המייצר קושי גדול יותר להתאושש. זהו לא הסיפור במקרה של וירוס הקורונה ולכן, הצפי הוא להתאוששות מהירה לכשימצא פתרון כזה או אחר.

בחינת אירועי העבר יכולה ללמד הרבה ואולי לשפוך אור על הפעולות שכדאי לבצע (או לא) כעת. כבר חווינו וצלחנו בעבר משברים כלכליים קשים, וההיסטוריה – היא בסך הכל חוזרת על עצמה.

במשבר של שנת 2008 לדוגמה, אז נרשמו בשוק ירידות של קרוב ל-50%, אפשר לראות שמי שמיהר למשוך את כספו חווה הפסד משמעותי. לעומת זאת, מי שהתמיד והמתין בסבלנות קצר את הפירות בשנה לאחר מכן – ב-2009 תיקן השוק את כל הירידה ואף הוסיף לעלות.

דוגמה נוספת: ברבעון האחרון של 2018 ירד השוק בכ-15%-20%. נרשמו פדיונות גדולים מקרנות הנאמנות והציבור חזר להשקיע בהן רק מספר חודשים רב לאחר מכן. כלומר, רבים יצאו במהלך הירידות וחזרו כשהמחירים בשוק כבר היו גבוהים יותר. במקרה הזה, חוו המשקיעים הפסד כפול – גם במועד היציאה וגם במועד הכניסה מחדש לשוק.

אין לנו אפשרות כמובן לנבא איפה תהיה נקודת השפל, אך נראה שמה שבעיקר מעלה את רמת הבהלה וגורם לנזק כלכלי הם המהלכים בהם נוקטות מדינות וחברות. לפיכך, ככל שמדובר בכספים שמיועדים לטווח הארוך, לסברתנו, ביצוע פעולות קיצוניות הינו אקט שאינו מומלץ. במקביל, הורדת הריבית בארה"ב רק מחזקת בעינינו את הצפי לכך שבנקודת האור הראשונה המשקיעים יחזרו לשוק המניות עקב חוסר באלטרנטיבות ההשקעה, מה שעשוי להביא לכך שהשווקים יחזרו לעלות.

הדבר עשוי לקחת שבועות או חודשים, אין לדעת. אך כאמור, נקיטת עמדה קיצונית – כגון חיסול אחזקות או רכישה אגרסיבית – הן פעולות שבהסתמך על ניסיון העבר, עשויות להביא יותר נזק מתועלת ולכן ככלל, לראייתנו עדיף להימנע מהן.

חדשות ומאמריםניוזלטר

לא ניתן להגיב לפוסט זה...