מילון מונחים לקראת פרישה

by רובי תכנון פיננסי
4 חודשים ago
858 Views

פורש יקר,

הליך היציאה לגמלאות הינו הליך משמעותי ומורכב. במטרה לסייע בקבלת החלטות אשר תעצבנה את עתיד פרישתכם הכנו עבורכם מילון מונחים המתמצת את כל מה שחשוב לדעת במסגרת הליך הפרישה. החומר המצורף מובא כמידע כללי ואין לראותו כמקור משפטי.

אנחנו כאן ב"רובי תכנון פיננסי" נשמח ללוות אותך בתהליך הפרישה על הצד הטוב ביותר ולספק עבורך תכנון פרישה מקיף שיבטיח שאתם צועדים בדרך הנכונה להגשמת מטרותיכם ומימוש מלוא זכויותיכם הפיננסיות בפרישה.

מונחים בקטגוריית כללי

תכנון פרישה – תכנון הפרישה על כלל היבטיה: פנסיוניים, פיננסים ומיסוי, במטרה לקבל תמונת מצב מלאה כיצד יתנהלו החיים הכלכליים לאחר הפרישה תוך קבלת מלוא הטבות המס ומימוש מלוא הזכאויות הפיננסיות שיאפשרו להגדיל את החיסכון והפנסיה העתידים.

מועמד לפרישה – עובד שגילו כשנה לפני הגיל המינימלי הקבוע בחוק הפרישה לגמלאות.

פרישה לגמלאות – סיום עבודתו של עובד עם הגיעו לגיל פרישה מעבודה.

גיל פרישה מוקדמת – זהו הגיל המינימלי בו ניתן לסיים את תקופת העבודה ובו זכאי העובד להתחיל לקבל גמלה מחמת פרישתו מעבודה . נכון לשנת 2021, גיל הפרישה המוקדמת הינו 60 (גברים ונשים כאחד). מתחת לגיל זה, עובדים בישראל אינם זכאים להפסיק לעבוד ולקבל פנסיה, אלא אם כן נקבע בהסכם בינם לבין המעסיק, כי גיל הפרישה המוקדמת יהיה נמוך מהגיל הקבוע בחוק. במקרים אלו, המעסיק יישא בעלויות הנובעות מכך במלואן.

גיל פרישה מקסימלי (חובה) – הגיל בו ניתן לפרוש מעבודה לגמלאות ולקבל גמלה נכון להיום הינו 67 לגברים ו- 62 לנשים. גיל פרישת חובה הוא הגיל שבו מעסיק רשאי לחייב עובד לפרוש (67 לנשים וגברים), אך במקרה שהעובד מבקש להמשיך לעבוד מעבר לגיל זה, הרי שהמעסיק רשאי לשקול את בקשתו באופן פרטני.

גיל פרישה מינימלי לנשים – גיל פרישה מוקדם מגיל פרישת חובה (67), אשר בהגיעה אליו יכולה עובדת לבחור לפרוש מעבודתה בשל גילה. עובדת רשאית לבחור לפרוש מעבודתה בכל גיל בין גיל הפרישה המינימלי (62) ובין גיל פרישת חובה (67), תוך מתן הודעה מתאימה למעסיק מראש.

גיל פרישה מינימלי לקבלת פנסיה – הכוונה היא לקרן פנסיה כבר מגיל הפרישה המוקדמת, כלומר מגיל 60. בחלק מקרנות הפנסיה הוותיקות לא ניתן לבקש קצבת פנסיה מגיל הפרישה המוקדמת, אלא אם המעסיק מתחייב לממן זאת על חשבונו.

שכר ממוצע במשק – הממוצע של שכר הברוטו למשרות שכיר בישראל. מדד זה משמש כאינדיקטור לשינויים בגובה השכר במשק וכבסיס לתשלומים שונים הצמודים אליו. נכון לינואר 2021, עומד השכר הממוצע במשק על סך 10,551 שקלים.

תוחלת החיים – מדד סטטיסטי המשמש לצורך חישוב תוחלת החיים של האוכלוסייה וכמדד להערכת איכות החיים והבריאות של קבוצות ומגזרים באוכלוסייה הכללית.

ביטוח פנסיוני – הסדר כלכלי אשר נועד להבטיח לאדם העובד (שכיר או עצמאי) מענה בשלושה מצבים של פגיעה ביכולתו להתפרנס (ולפרנס את משפחתו) מעבודתו:

  • פרישה לגמלאות המביאה ליציאתו של העובד ממעגל העבודה
  • נכות, הפוגעת בכושר העבודה או מבטלת אותו כליל.
  • מוות, המותיר את השאירים ללא מפרנס.
  • לביטוח פנסיוני משמשים כלים מגוונים, ובהם:
  • קרן פנסיה
  • ביטוח מנהלים
  • קופת גמל לתגמולים ללא כיסויים ביטוחיים

הביטוח הפנסיוני הינו החיסכון המשמעותי ביותר במהלך שנות העבודה ומטרתו לאפשר שמירה על רמת חיים נאותה בפרישה לפנסיה או חס וחלילה בעת אירוע של אובדן כושר עבודה או פטירה.

שכר פנסיוני מבוטח – תוספת משפחה, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית.
כמו כן, יובאו בחשבון הרכיבים הבאים: כל תוספת שנהשכר הקובע ממנו על המעסיק להפריש כספים עבור ביטוח פנסיוני , שכר יסוד, כלומר השכר הרגיל (הבסיסי) ברוטו כולל רכיבי שכר המהף לשכר הווים תחלייסוד כגון דרגה, דמי מחלה, תשלום דמי חופשה , תשלום עבור היעדרות מהעבודה עקב בדיקות הריון, ימי אבל ודמי חגים, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיקבע לגביה בהסכם העבודה כי תיחשב כחלק מהשכר הקובע, כל תוספת לשכר שאינה מותנית בתנאי או בגורם מסוים, ומשולמת באופן אוטומטי וקבוע לעובד.

חלק שכר זה מהווה בסיס לניכוי והפקדה לביטוח פנסיוני לשכירים אשר גובהו נע בין 50% ל-100% מהשכר הכולל, ובהתאם לרכיבי השכר שנקבעו כבסיס לעניין זה. השכר הקובע ורכיביו יובאו בחשבון כשכר עבודה כבסיס להפקדות פנסיוניות וחישוב פיצויי פיטורים.

רכיבי שכר נוספים – רכיבי שכר שאינם נכללים בשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה, כגון: החזר הוצאות, לרבות תשלומים בגין אחזקת רכב, אחזקת טלפון והחזר נסיעות , תשלום עבור שעות נוספות, לרבות שעות נוספות גלובליות,דמי הבראה , משכורת 13 , קצובת ביגוד, בונוס, פרמיה, שכר עידוד, תשלום בונוס, פרמיה ,שווי שימוש, גילום, תוספת משמרת , גמול עבור העסקה במנוחה השבועית או בחג.

חשוב לציין – אם בהסכם העבודה האישי או בהתאם להסכם הקיבוצי או צו ההרחבה החל על הצדדים, הוסכם בין הצדדים שאחד מרכיבים אלה מהווה רכיב לצורך חישוב פיצויי פיטורים או הפרשות לפנסיה, השכר הקובע ייקבע בהתאם להסכמת הצדדים.

הסכם קיבוצי – הסכם הנחתם מכורח הבנות בין מעסיק או ארגון מעסיקים מול ועד יציג של עובדים. הסכם זה מסדיר את תנאי ויחסי העבודה בין הצדדים, לרבות התייחסות לסוגיות מהותיות בענייני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי עבודה, יחסי עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או בחלק מהעניינים הללו. הסכם זה חל על כלל המעסיקים החתומים עליו וכן על כלל העובדים המועסקים אצלם (או כאלו אשר ההסכם מתייחס אליהם).

צו פנסיית חובה – צו הרחבה להסכם פנסיית חובה הקובע זכאות של כלל העובדים השכירים במשק לביטוח פנסיוני. במסגרת הצו מחוייבים העובדים להפריש עבור העובדים כספים לביטוח פנסיוני לפי מדרגות שכר ועד לגובה השכר הממוצע במשק. בנוסף, המעסיק מחויב להפריש סכומים מסוימים לקרן פיצויי פיטורים של העובד. הביטוח הפנסיוני מכוח הצו הינו מקיף וכולל כיסויים לעת פרישה בגיל פרישה, כיסוי לנכות וכיסוי שאירים.

הצו הוחל על כלל העובדים במשק ומתייחס הן לעובדים זרים והן לעובדים שהגיעו לגיל פרישה חובה (בתנאי שאינם מקבלים קצבה מלבד קצבאות וגמלאות של המוסד לביטוח לאומי).

הצו אינו חל על עובדים שיש להם הסכם מיטיב לפנסיה – הסכם קיבוצי כללי (ענפי), הסכם קיבוצי מיוחד, הסכם אישי, צו הרחבה או פנסיה תקציבית (ע"י המעסיק או ע"י קופת גמל כשלם).

זכויות המוקנות לעובדים במסגרת צו פנסיית חובה:

  • העובד זכאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שבו הוא רוצה להיות מבוטח (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים).
  • העובד זכאי לבחור את הגוף הספציפי אליו יופרשו הכספים ושבו ינוהל הביטוח הפנסיוני.
  • עובד אינו רשאי לוותר על זכותו לביטוח פנסיוני (גם לא על תשלומים בדיעבד שלא שולמו) ואינו יכול למנוע את ניכוי החלק שלו בהפרשות מתוך השכר.
  • במקומות עבודה שבהם חל על העובדים הסדר מיטיב בביטוח פנסיוני, המעסיק מחויב להפריש סכומים על-פי הסדר זה, אם תנאיו טובים יותר מהתנאים שנקבעו בצו ההרחבה.

שיעור הפקדה לביטוח פנסיוני – סך התשלומים המופרשים לביטוח פנסיוני ידי העובד והמעסיק.

החל ממשכורת ינואר 2017, שיעור ההפרשות הוא 18.5% מהשכר, מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר (12.5%) על חשבון המעסיק (6.5% הפרשות מעסיק לרכיב תגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב פיצויים).

עובד אינו רשאי לוותר על זכותו לביטוח פנסיוני (גם לא על תשלומים בדיעבד שלא שולמו) ואינו יכול למנוע את ניכוי החלק שלו בהפרשות מתוך השכר.

מעסיק שלא מבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני עשוי להיות חשוף בפני הטלת קנסות מהיחידה לאכיפת חוקי העבודה במשרד העבודה ואף לתביעות כספיות מצד העובד.

עובדים בשירות המדינה (וכן עובדים שחל עליהם הסדר מיטיב) זכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר.

באפשרות העובד להגדיל את שיעור ההפקדה לתגמולים עד 7%.

פנסיה / קצבה / גמלה – מכונה גם "קצבה". כינוי לכלל התשלומים המשולמים מדי חודש בחודשו באופן רציף לעמיתים, שכירים או עצמאיים, מביטוח לאומי/ ביטוח פנסיוני עקב יציאה לגמלאות עם סיום תקופת עבודתם, עקב אירוע נכות/אובדן כושר עבודה או לפטירה שארים. הפנסיה החודשית מחושבת עם מועד היציאה לפנסיה על בסיס מקדמים שונים ובכפוף לתקנון הקרן. סוגי כספי הפנסיה/ קצבאות כוללים, בין היתר, פנסיית זקנה, פנסיית נכות ופנסיית שארים.

קרן פנסיה – מכשיר חיסכון הנועד לתשלום קצבה חודשית לאחר היציאה לגמלאות. קרן הפנסיה משמשת את הפורש למשך כל ימי חייו, בדגש על קצבה חודשית לשארים במקרה מות פנסיונר. קרן הפנסיה כוללת שתי הגנות ביטוחיות שנועדו להבטיח שכר הכנסה במשך תקופת העבודה ועד הפרישה או להוות תחליף להכנסה במשך תקופת העבודה ועד הפרישה. בנוסף היא מעניקה כיסוי ביטוחי מפני מוות בטרם עת וכיסוי ביטוחי מפני אובדן כושר עבודה.

ביטוח מנהלים – תכנית פנסיונית בהתאמה אישית המשלבת חסכון לגיל פרישה בשילוב כיסוי ביטוחי למקרה של פטירה מוקדמת ו/או אובדן כושר עבודה. ביטוח זה מוכר כקופת גמל על פי פקודת מס הכנסה ונחשב ככלי חיסכון יעיל לפרישה.

קופת גמל – שם כולל לקבוצת אפיקי השקעה למטרת חיסכון לטווח קצר, בינוני או ארוך. בין האפיקים השכיחים ניתן למנות קופת גמל לתגמולים, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל להשקעה , קופת פיצויים, ועוד. יחד עם זאת, המינוח "קופת גמל" משמש כמינוח העממי ל"קופת גמל לתגמולים". הכספים בקופת הגמל מנוהלים על ידי חברות הביטוח או בית השקעות, בעוד החוסך במסגרת הקופה נהנה מתשואה כוללת על פי החלק היחסי שלו בקופה. באמצעות קופות הגמל ניתן לחסוך כספים לצרכים פנסיונים ולמטרות נוספות, כאשר המדינה מצידה מעודדת חיסכון במסגרת זו ומעניקה הטבות מס לחוסכים.

קופת גמל משלמת לקצבה – קופת גמל ממנה ניתן לקבל ישירות פנסיה/קצבה החל ממועד הזכאות . סכום הקצבה החודשית תלוי בסכומים שנחסכו, במין העמית, מקדם הקצבה,מסלול הקצבאות שנבחר ובמועד הפרישה. לדוגמה: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, פוליסה תגמולים לעצמאיים.

קופת גמל לא משלמת לקצבה – קופה ממנה לא ניתן לקבל ישירות פנסיה/קצבה. לדוגמא: "קופת גמל לחסכון", "קופת גמל "רגילה". מקופת גמל זאת ניתן למשוך כספים בסכום חד-פעמי, כאשר מתקיימים התנאים המתירים משיכה ובהתאם לפקודות המס. באם רצון העמית למשוך את הכספים כקצבה, הוא נדרש להעביר בבוא העת את הכספים שהצטברו לקופת גמל משלמת לקצבה אשר תעביר לו את תשלום המגיע לו בהתאם לתנאי הקופה ומסלול הקצבה המבוקש.

קרן השתלמות – אפיק חסכון מוביל לטווח השקעה בינוני-ארוך הזכאי להטבות מס ומיועד לשכירים ועצמאים כאחד. היתרון המשמעותי הטמון בהפקדת כספים לקרן השתלמות מקורו באפשרות משיכת הכספים בתום תקופה של 6 שנים מיום ההפקדה (לעיתים גם 3 שנים) בפטור ממס עד גובה התקרה השנתית להפקדה.

קופת גמל להשקעה – אפיק חסכון לכל מטרה הניתן למשיכה בכל מועד ומאפשר לחוסכים בו לחסוך באופן עצמאי למשך לתקופה ייעודית על פי בחירתם. ניתן להפקיד לקופה סכומים חד פעמיים או הפקדות על בסיס שוטף (חודשי) וזאת עד לתקרה שנתית בסך 70,913 שקלים (נכון לשנת 2021). לבחירת החוסך מגוון מסלולי השקעה ברמות סיכון שונות. הכספים נזילים בכל עת וניתן למשוך את סכום ההשקעה בכל שלב בתקופת החיסכון ללא קנס או מס רווחי הון בגין הרווחים שהצטברו לסכום המקורי. מי שיבחר למשוך את הכספים בקצבה מעל גיל 60 יהנה מפטור ממס רווחי הון לרווחים שהצטברו בקופה וגם הקצבה תהיה פטורה ממס. הקופה מיועדת לציבור הרחב (שכירים, עצמאים ומי שאינם עובדים כלל) ומתאימה במיוחד למי שמעוניין בתכנון פיננסי
לקראת פרישה מעבודה.

קופת גמל תיקון 190 – תוכנית חיסכון והשקעה לכל מטרה לניהול כספים פנויים המקנה הטבות מס לחוסך, וגם ליורשים.
ניתן להפקיד לקופה כספים פנויים שהתקבלו בעבור מענקי פרישה ופיצויים וגם כספים פנויים מחשבון העו"ש, פק"מים ותיקי ההשקעות .
הכספים ינוהלו בקופת גמל לבחירת החוסך ויהיו זכאים לכל היתרונות של קופת גמל רגילה, כולל האפשרות למעבר בין מסלולי ההשקעה השונים ללא הגבלה, ללא עלויות וללא אירוע מס.

ניתן להפקיד את הכספים לקופת גמל תיקון 190 בכל גיל, הטבות מס ייחודיות בעת פדיון הכספים לאחר גיל 60:

  • פדיון הכספים כקצבה הפטורה ממס לכל החיים
  • פדיון הכספים כסכום הוני בתשלום מס 15% נומינלי על הרווחים בלבד לעומת שיעור מס של 25% ריאלי הנהוג על השקעות בני"ע בהתקיים התנאים שלהלן :
    א. העמית מקבל קצבה חודשית העולה על סכום הקצבה מזערית על פי דין. כלומר, כ-4,498 ש"ח בחודש (נכון לשנת 2021).

בנוסף חשוב גם לדעת שגם ההפקדה עצמה לקופת גמל תיקון 190 מקנה הטבות מס היות הפקדה במעמד עצמאי לקצבה מזכה (33,400 ₪) ניתן לקבל הטבת מס של ניכוי וזיכוי ממס כשם ההטבות המתקבלות בהפקדה לפנסיה ובהתאם להכנסות החייבות במס.

קופת גמל תיקון 190 מהווה אפיק חיסכון אופטימלי לגיל פרישה. ניהול השקעות מקצועי לצד הטבות מס, נזילות, מגוון מסלולי השקעה , אפשרות להעברה בין דורית, עלויות מוזלות וקלות ופשוטת במעקב מענקים לקופת גמל תיקון 190 יתרונות בולטים לניהול הכספים.

פוליסת חיסכון פיננסית – תוכנית חיסכון וניהול השקעות לכל טווח השקעה ולכל מטרה, המהווה אלטרנטיבה ליסכון במסגרת תוכניות החיסכון בבנקים או באמצעות קרנות הנאמנות. פוליסה זו מיועדת בעבור כל אדם פרטי המעוניין לחסוך או להשקיע את כספו. פוליסות החיסכון מציעות לחוסכים גמישות מלאה בביצוע ההפקדות וכן נזילות מלאה, במסגרתה ניתן למשוך את כספי החיסכון בכל עת ללא התחייבות לתקופת השקעה מינימלית. וללא קנסות פדיון. באפשרות החוסך לחסוך באמצעות הפקדות חודשיות ו/או הפקדות חד פעמיות ולבחור מבין מגוון מסלולי השקעה החוסך לבחור את מסלול ההשקעה לצרכיו ולמצבי שוק שונים, וכן לעבור ביניהם בכל עת, ללא עלויות ומבלי שמעברי המסלולים ייחשבו כאירוע מס המחייב תשלום מס רווח הון.

בנוסף, אם נולדתם לפני שנת 1949 הינכם זכאים לפטור ממס על הרווחים המתחדש כל שנה של עד כ- 13,500 ש"ח ליחיד ו 16,500 ש"ח לשנה לזוג .

תיק השקעות מנוהל – חשבון ניירות ערך המנוהל על ידי מנהל השקעות מוסמך בחשבון הבנק של החוסך מתוקף ייפוי כח הניתן למנהל ההשקעות, אך ורק לצורך קנייה ומכירה של ניירות ערך. במסגרת התיק נקבעת מדיניות השקעה המוסכמת מראש בין החוסך ומנהל ההשקעות. מדיניות זו מבוססת על התאמה מיטבית של תמהיל ההשקעות להיקף הנכסים, מטרת ההשקעה ואופי החוסך.

תגיות: