אובדן כושר עבודה

במקרה של אובדן כושר עבודה מלא – המבוטח מאבד את יכולתו לעבוד בשיעור של לפחות 75% ואינו יכול לעבוד בעבודה אחרת – ולכן יזכה לפיצוי חודשי בגובה 75% משכרו.
במקרה של אובדן כושר עבודה חלקי – המבוטח מאבד את יכולתו לעבוד בשיעור של בין 74% -25%, ויכול לעבוד חלקית ולקבל פיצוי חודשי יחסי.

החל משנת 2008 מחוייב המעסיק בהפקדות פנסיוניות עבור עובדיו ובמימון כיסוי לאובדן כושר עבודה, הכיסוי קיים הן בקרן פנסיה והן בביטוח מנהלים – וזכותו של העובד לבחור את סוג המוצר המתאים עבורו.

בכיסוי “פנסיית נכות” בקרן פנסיה – איבוד כושר עבודה מוגדר במצב בו המבוטח אינו יכול לעבוד בעיסוקו או בעיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו, נסיונו והכשרתו. לעומת זאת בפוליסת אובדן כושר עבודה – קיימת הרחבת “עיסוק ספציפי” בו יוגדר איבוד כושר עבודה במצב בו המבוטח אינו יכול לעבוד בעיסוק הספציפי שלו ב-12 החודשים שקדמו למקרה הביטוח.

בפוליסת אובדן כושר עבודה קיימת אפשרות לרכישת הרחבה מסוג “שחרור פרמיות”, לפיה בעת תביעת אובדן כושר עבודה תשלם חברת הביטוח 2 מרכיבים:
1. פיצוי חודשי – בגובה של עד 75% מהשכר החודשי של המבוטח
2. תשלום חודשי לחיסכון – חברת הביטוח תשלם במקום המעסיק והעובד את התשלומים החודשיים שהיו מופקדים לחיסכון לפנסיה על מנת לא לפגוע בסכומים שיצבור הלקוח לגיל פנסיה.

תשלום הפיצוי החודשי למבוטח יימשך עד ליום בו יוכל לחזור לעבודה ולכל היותר ישולם עד לגיל בו מסתיימת הפוליסה (65-67).
במקרה של פטירת המבוטח ייפסקו תשלומי אובדן כושר העבודה.

במרבית פוליסות אובדן כושר עבודה חישוב הפיצוי החודשי הינו עד 75% מהשכר ההמוצע ב-12 החודשים שקדמו למקרה אובדן כושר העבודה, וישולם בהתאם לשכר המבוטח בפוליסה עבורו שילם הלקוח פרמיות חודשיות.