אל תסתכלו בקנקן: איך מסלולי השקעה בשמות זהים יצרו פערי תשואה של עשרות אחוזים

אל תסתכלו בקנקן: איך מסלולי השקעה בשמות זהים יצרו פערי תשואה של עשרות אחוזים – ולמה אסור יותר להשוות מסלולי השקעה רק לפי השם

❓ איך ייתכן שבמסלול השקעה בשם זהה
גוף אחד רושם 52% תשואה,
ובגוף אחר אותה שנה מסתיימת בתשואה שלילית?

❓ ואיך קורה שחוסכים, סוכנים ואפילו אנשי מקצוע מנוסים
מגלים בדיעבד שהם בכלל לא השוו תפוחים לתפוחים?

רובי עושה לכם סדר.

פערי תשואות של אחוזים בודדים בין גופי גמל ופנסיה הם עניין שבשגרה.
אבל פערים של עשרות אחוזים – באותו מסלול השקעה לכאורה – הם כבר נורת אזהרה בוהקת.

וזו בדיוק התמונה שעולה מנתוני השנה האחרונה: מסלולים עם שמות זהים, רגולציה אחידה, ותוצאות שאין ביניהן שום קשר.

47% מול 0% – באותו מסלול

קחו לדוגמה את מסלול “קרן השתלמות עוקב מדדים גמיש”.
לכאורה – שם ברור, פסיבי, סולידי יחסית. בפועל?

• ברוב הגופים: תשואה של 0%–6%
• בחלק מהגופים: 12%–15%
• ובגוף אחד: 47% תשואה

כן, קראתם נכון. אותו שם. פער של כמעט 50%.

במסלול אחר – “השתלמות משולב סחיר”:

• גוף אחד: 52% תשואה
• גוף אחר: תשואה שלילית של 0.5%-

גם במסלולים מנייתיים “למהדרין”, לכאורה הכי ברורים שיש, נרשמו פערים של כ־15% בין גופים.
והדוגמאות האלו אינן חריגות – הן נכונות גם לקרנות גמל, גם לגמל להשקעה, וגם לפנסיה.

אז מה קרה כאן? זה לא כישרון – זו אריזה

חשוב לומר ביושר: הפערים הללו אינם תוצאה של מנהלי השקעות גאונים במיוחד, וגם לא של מידע פנים סודי.
הסיבה העיקרית היא רפורמת המסלולים של רשות שוק ההון.

הרפורמה ביקשה לעשות סדר, לפשט, ולאחד מסלולים קטנים לקטגוריות רחבות:

• “עוקב מדדים גמיש”
• “משולב סחיר”
• “מנייתי”

ועוד שמות שנשמעים אחידים וברורים. אבל בפועל – הרפורמה איחדה שמות, לא תכנים.

אריזה דומה – השקעה שונה לחלוטין

תחת אותו שם מסלול, התאפשרו פערים עצומים בשלושה מישורים קריטיים:

1️⃣ רמת סיכון
יש גופים שהשקיעו כמעט 100% במניות, ואחרים ששילבו אג”ח, מזומן ונכסים סולידיים.

2️⃣ תמהיל נכסים וגיאוגרפיה
חלק השקיעו בישראל בלבד, אחרים שילבו חו”ל – ולעיתים באופן דומיננטי.

3️⃣ חשיפה למט”ח
יש גופים שנטרלו חשיפה מטבעית, ואחרים בחרו להיחשף אליה במלואה.

התוצאה: מסלולים עם אותו שם – אבל פרופיל סיכון שונה לחלוטין. ולכן גם התוצאות.

הימור במסווה של מדיניות

במבט לאחור, מתברר שחלק מהגופים “הימרו” בכיוונים שונים בין מסלול למסלול:

• כאן – מניות
• שם – אג”ח
• במקום אחד – חשיפה מט”חית
• במקום אחר – ניטרול מלא

וכך, בדיעבד, תמיד יש מסלול אחד “שתפס”. אבל עבור החוסך – זו לא אסטרטגיה, זו רולטה.

הבעיה האמיתית: הציבור לא משווה תפוחים לתפוחים

היום, אי אפשר לבחון מסלול השקעה לפי השם שלו. השם אינו מספר כמה מניות יש בפנים, איפה הכסף מושקע,
מה רמת הסיכון האמיתית ואיזו תנודתיות אפשר לצפות לה.

כאשר חוסכים משווים תשואות בין מסלולים עם אותו שם – הם למעשה משווים מוצרים שונים לגמרי.
זו לא השוואה. זו אשליה.

“קופסאות שחורות” במקום שקיפות

הביקורת לא נשארה בשוליים. ברשתות החברתיות, משקיעים, אנשי מקצוע ומשפיענים הגיבו בחריפות ואף תיארו את המסלולים החדשים כ־קופסאות שחורות:
שמות שנשמעים פסיביים, אך בפועל מנוהלים באופן אקטיבי לחלוטין – עם פערי תשואה של עד 40% באותו מסלול.

סוכנים ומתכננים פנסיוניים התריעו כי הרפורמה מרוקנת תוכן ממוצרים, מקשה על ייעוץ אמיתי ופוגעת דווקא במי שמנסה לתת ערך ללקוח.
גם כלכלנים ומנהלי השקעות הודו: הרפורמה התמקדה בשמות – ושכחה את המהות.

ולמה זה מסוכן לציבור?

כי משקיע שמקבל תשואה עלובה בשנה מצוינת, עלול להסיק מסקנה אחת פשוטה: “שוק ההון לא בשבילי”.
והדרך חזרה לפק”ם הבנקאי – קצרה מאוד.

אז איך מתמודדים?

• ✔️ מפסיקים להסתכל על שמות
• ✔️ בוחנים מדיניות השקעה בפועל
• ✔️ בודקים רמות סיכון, חשיפות ותמהיל
• ✔️ מבינים שתשואה בלי הקשר – היא נתון חסר משמעות

ובשורה אחת, ברורה:

אל תסתכלו בקנקן – אלא במה שיש בו.

כי בעולם שבו האריזה אחידה והתוכן משתנה, מי שבוחר לפי השם – לא באמת יודע איפה הכסף שלו עובד.
הידע, ההבנה והליווי המקצועי הם ההבדל בין החלטה מושכלת – לאשליה.

אנחנו כאן כדי לסייע לכם לקבל החלטות פיננסיות מושכלות לעתיד טוב יותר 💙
רובי תכנון פיננסי – פתרונות השקעה ופרישה מתקדמים

📌 דיסקליימר:
מידע אינפורמטיבי בלבד. אין באמור המלצה לרכישת ניירות ערך או ייעוץ פיננסי/פנסיוני/מס המתחשב בצרכים האישיים של כל אדם.
רובי סוכנות לביטוח פנסיוני (2018) בע”מ. מספר רישיון 515849636.